ראיון בגל"צ על תוצאות משאל העם בבריטניה (23.6.2016)
הראיון
הבדלנים טועים: פרישה תחמיר את מצבה של בריטניה (ביחד עם ד"ר ליה אטינגר, התפרסם ב-NRG, 22.6.16)
הרצח הנורא של חברת הפרלמנט הבריטית ג'ו קוקס, העלה עוד יותר את המתח סביב משאל העם שייערך בבריטניה מחר (ה') בנושא שאלת הישארותה של המדינה באיחוד האירופי. הסקרים הצמודים מצביעים על פיצול עמוק בקרב הבריטים. אל מול החשש הכבד והמוצדק של הממסד הפיננסי והפוליטי מהשלכות ה"ברקזיט" ניצבות שאלות נוקבות על ריבונות, הגירה וזהות. גם אם מותר לקוות שבריטניה תבחר בסופו של דבר להשאר באיחוד – בין השאר, בשל החשש מ"אפקט דומינו" שיחזק את הכוחות הלאומנים ברחבי אירופה – כדאי להבין את…
בשבחי הדמוקרטיה הפוסט-ליברלית (פורסם ב"הארץ", 13.6.2016)
נעה לנדאו מבכה במאמר שפירסמה בעמודים אלה את הופעתו של עידן "פוסט־ליברלי" בדמוקרטיה הישראלית, שבו הדמוקרטיה הליברלית הופכת ל"מבנה בלי תוכן" ("דמוקרטיה פוסט־ליברלית", 29.5). אין ספק שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעות מדאיגות, המאיימות על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, ומועצמות על ידי השליטה הממושכת בשטחים. פרשת החייל היורה — על ההדים החברתיים והפוליטיים שלה — היא דוגמה נוקבת לסוגיות המדאיגות שעליהן מצביעה לנדאו. עם זאת, מאמרה, בדומה למאמרים רבים אחרים של כותבים ליברלים, מציע ניתוח חלקי בלבד. למעשה, בשנים האחרונות דווקא…
ראיון בתכניתה של לוסי אהריש בנושא משכורת בסיס (ערוץ 2, 5/6/16)
לראיון
כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 30/5/16, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)
בסוף השבוע האחרון פרסמו בכירים בקרן המטבע הבינלאומית מאמר יוצא דופן שניתן לתארו כמעט במונחים דתיים של הכאה על חטא (השימוש במינוח דתי אינו מוגזם כאן כל עיקר: השיח הכלכלי של העשורים האחרונים הציג את עצמו באמצעות הביטוי (TINA – There is no Alternative, קרי – זו המדיניות הכלכלית היחידה האפשרית, בכל מצב, בכל מקום ובכל עת). המאמר קבע שהמדיניות הניאו-ליברלית שהקרן הטיפה לה במשך עשורים ושהופעלה כמעט בכל מקום ברחבי הגלובוס, הזיקה יותר מאשר הועילה, בעיקר בתחום שבו היא…
כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 24/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)
אנשי בצלם שצילמו את החייל היורה לא שיערו בנפשם כמה תהפוכות פוליטיות, חברתיות וערכיות צילום זה יוליד. למעשה, נדמה שהצילום הולך ומזקק את קווי השבר החדשים שסביבם מתארגנת החברה הישראלית: קו השבר הקלאסי ימין–שמאל נסוג בפני המחלוקת על קיומם ומקומם של ערכים ממלכתיים-דמוקרטיים בחברה הישראלית. אך האם רוב האנשים שמוצאים את עצמם משני צידי השסע החדש אכן שונים אחד מהשני באופן מהותי בערכיהם? נדמה שלמרות כל אירועי השבועות האחרונים, התשובה שלילית. יותר מאשר מחלוקת ערכית, קיימת בעיקר פרשנות שונה של…
כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פוסט שחרית, 16/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)
פרופ' דן יעקבסון מציע במאמרו שפורסם בעיתון TheMarker ("לצאת לפנסיה באמצע החיים", ) לאפשר לכל עובד/ת (ולא רק במקצועות ההוראה והאקדמיה) לצאת מדי עשור ל"שנת שבתון", וזאת כדי להתאים מחדש את מחזור החיים לעולם התעסוקה המשתנה במהירות מסחררת, ואשר מתאפיין יותר ויותר בריבוי קריירות ובצורך בהכשרה מגוונת ומתמשכת. לדבריו, "חלוקה מחדש" זו של שנות הפרישה עשויה להביא תועלת הן ליחיד והן לחברה בכללותה. זוהי הצעה חשובה ומבורכת שעולה בעיתוי מתאים לאור קריאת בג"ץ למחוקק לבחון מחדש את נושא גיל הפרישה….
כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 9/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)
צמיחה כלכלית היא "הגביע הקדוש" של כל הפוליטיקאים. קל להבין זאת בתקופות של האטה ומיתון, שמשפיעות על חיינו בצורה ישירה. אבל כשהמספרים היבשים מצביעים בעקביות על מגמת צמיחה כלכלית, קרי – על עלייה של התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) – האם בהכרח מדובר רק בדבר טוב? הסרטון הקצר של קייט רוורת', כלכלנית בכירה מאוניברסיטת אוקספורד, בהפקת ארגון RSA הבריטי מאתגר את כל מה שסיפרו לנו על "כלכלה נכונה". הוא שואל את השאלה הבסיסית ביותר: *מהי מטרת הכלכלה?* אם מטרת העל היא…
פוסט יום השואה (פייסבוק שחרית, 5.5.2016)
בדצמבר האחרון השתתפתי לראשונה בטקס ב"יד ושם" לציון פלישת הנאצים לתוניסיה (בנובמבר 1942) שאותו מארגן מזה שנים אחדות אבי, Sitbon Claude. הטקס – שאליו הגיעו מאות יוצאי תוניסיה מכל רחבי הארץ – כלל רכיב "קלאסי" של נאומים והקראת עדויות, אך גם ביצוע חי של הפיוט "למולדת שובי רוני" שאותו כתב אשר מזרחי, גדול הפייטנים-חזנים של יהדות תוניסיה. הפיוט, הכולל שורות כמו "שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ/שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה/וְאֶגְאַל אֶת שְׁבִיּוֹתַיִךְ/וְיִהְיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה/אֲרַחֵם עַל אַדְמוֹתַיִךְ/וּתְהִי לְגֶפֶן פֹּרִיָּה", נכתב בשנת 1930 וכאחד ה"המנונים"…
כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 2/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)
בשנים האחרונות מתחיל ה-1 במאי לתפוס מחדש את מקומו בזירה הציבורית. אפשר לייחס זאת למחאה החברתית ולגלי ההדף התודעתיים שהיא חוללה, לגל התאגדויות העובדים הפוקד את ארצנו (מעל 150,000 עובדים התאגדו בשנים האחרונות, אפילו במגזר ההייטק) או למאבקים חברתיים שזכו להצלחה כמו המאבק נגד העסקה קבלנית, נגד מתווה הגז או להעלאת שכר המינימום ולצמצום שכר הבכירים. כך או כך, השינוי המבורך הזה הוא בראש ובראשונה ביטוי ליכולת שלנו להיות לא רק צרכנים חכמים שיודעים לעמוד על שלהם באופן אינדיבידואלי, כי…