מיסוי הרעין ולא הטובין (פייסבוק שחרית, 16.11.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

מיסוי הרעין ולא הטובין (פייסבוק שחרית, 16.11.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

משטר המיסוי הוא כלי להכוונת הפעילות החברתית היצרנית, וניתן להשתמש גם בו להגדלת השגשוג האנושי ולצמצום הפערים. כך, מיסוי גבוה על רווחי הון, מס על משכורות ענק ומאבק במקלטי המס ובתכנוני המס האגרסיביים הם כולם כלים לדמוקרטיזציה של הכלכלה. בנוסף, אם אמנם מסים מקטינים פעילות כלכלית – הרי שרצוי להשית אותם על פעילויות שאנו מעוניינים להקטין את היקפן כמו שימוש קבוע בעובדים זמניים או פליטת מזהמים. גם הפיכת מע"מ להדרגתי – ביטול המע"מ על מוצרים בסיסיים (ולא רק על דיור)…

Read More Read More

רבין וערביי ישראל (פייסבוק שחרית, 4.11.2014)

רבין וערביי ישראל (פייסבוק שחרית, 4.11.2014)

יצחק רבין, הציוני הקשוח, היה הראשון שהחל להפוך את אזרחותם של ערביי ישראל לרלוונטית, בכך שהתחיל לצקת תוכן לכל אחת מארבע הרגליים שמרכיבות אותה: השלום (אוסלו), השוויון (ביטול קצבאות יוצאי צבא), ההכרה (באפליה התקציבית) והלגיטימציה (הסתייעות בגוש חוסם). כמובן שעד לשותפות האזרחית המלאה עוד נותרה דרך לא קצרה – שותפות בממשלה, שוויון תקציבי והשקעה בתשתיות, הכרה בסבל הנכבה וכמובן הסכם הקבע עם הפלסטינים – ובכל זאת, ערביי ישראל מתגעגעים לרבין. אבל רבין נרצח, כידוע. כמובן שאין שום הצדקה או מחילה…

Read More Read More

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 בנוגע לתמלוגים מאוצרות הטבע, שמהם עולה כי כיל הצליחה לרככן לטובתה באופן משמעותי, וחשיפת הפרוטוקולים שהעידו על העמדה האדנותית של ראשי דלק ונובל אנרג'י כלפי הרשות להגבלים עסקיים – הם ביטוי מזוקק למה שמכונה בספרות "עוצמה תאגידית". התמודדות עם העמדה הבעייתית הזאת יכולה להיעשות הן באמצעות חיזוק הכוחות שמהווים משקל־נגד לבעלי ההון והן באמצעות הגברת השקיפות. התפישה המקובלת במחוזותינו היא שהכרעה בעניינים חברתיים וערכיים בדמוקרטיה מסורה לפוליטיקאים, ולא לאנשי עסקים. הפוליטיקה נתפשת כתחום שבו האינטרסים…

Read More Read More

(פוסט שחרית, 31.7.14)

(פוסט שחרית, 31.7.14)

מהו המעשה הנכון לעשותו בימים אלו – ימים של מוות, של שנאה, של הסתגרות? כל אחד יכול להחליט האם להפגין או להתייאש או לכתוב סטטוס או פשוט לברוח. ובכל זאת, אסור לנו להסיט את עינינו לנוכח המורכבות העצומה והמבלבלת של המצב שבו אנחנו מצויים: זוהי מציאות שבה ישראל מנסה לעקור בכוח איום בלתי-נסבל על חיי אזרחיה, אלא שהיא עושה זאת באופן שאינו תמיד מידתי ובעיקר בידיים שאינן נקיות (התנחלויות, אווירה גזענית); מציאות שבה אינטרס ההישרדות של ראשי חמאס לוכד את…

Read More Read More

דמוקרטיה היא מעשה קולקטיבי ולא אינדיבידואלי (התפרסם ב"העוקץ", 15.6.14)

דמוקרטיה היא מעשה קולקטיבי ולא אינדיבידואלי (התפרסם ב"העוקץ", 15.6.14)

בקרב השמאל הליברלי הישראלי רווח בשנים האחרונות הלך-רוח המבטא יאוש מהניסיון להשפיע על החברה הישראלית, וקושי להביע סולידריות והזדהות עם סמלים קולקטיביים. יש לכך דוגמאות למכביר, ובעיקר בעמוד הדעות של "הארץ". רק לאחרונה, למשל, קרא קרלו שטרנגר ("ישראל מתפרקת", "הארץ" 8.3; "איך נהנה מכספי המסים שלנו", הארץ", 29.3) לנטוש את "הפנטזיה" בדבר אתוס משותף בין קבוצות האוכלוסיה השונות בישראל; רוגל אלפר הגדיר את גביית המסים כ"פשע חברתי" ולא כבסיס לאמנה חברתית ("לא רוצה לשלם מסים", "הארץ 23.3); ונעמי דרום הסבירה…

Read More Read More

(פוסט שחרית, 27.5.14)

(פוסט שחרית, 27.5.14)

הסוציולוג הגרמני אולריך בק, אחד ההוגים המשפיעים בדורנו, מציג בספר הזה טענה מרתקת: מרבית הבעיות האנושיות הדוחקות של זמננו – משבר האקלים, אי-השוויון העולמי, הגירה, טרור… – חוצות את הגבולות הלאומיים, והחיפוש אחר פתרונות ברמת המדינה והממשלה מוביל לחוסר מעש. המציאות בפתח המאה ה-21 היא קוסמופוליטית, ולכן עלינו "להחליף דיסקט": לאומיות היא מושג "זומבי" וההצמדות לו מונעת מאיתנו לדמיין – ולממש – נקודות מבט חלופיות, המתחייבות מן העידן הקוסמופוליטי. ב"חברת הסיכון העולמית" (עוד מושג של בק) שבה אנו חיים, ניתן…

Read More Read More

(פייסבוק שחרית, 24.4.14)

(פייסבוק שחרית, 24.4.14)

כדאי שכל ישראלי – יהודי או ערבי – יקרא את הספר המרתק הזה על מאורעות תרפ"ט, היא "שנת האפס" של הסכסוך. בכתיבתו המשובחת והקולחת (המזכירה מעט קריאה בדף תלמוד או, בגרסתו העכשווית, קריאה אינטרנטית מלינק אחד למשנהו), מזכיר לנו הלל כהן שהחיים הם ראשומון אחד גדול שבהם אגדות ושמועות והשמטות הן שמייצרות, בסופו של דבר, את הסיפור ההיסטורי; שכדי להבין את ההיסטוריה של המקום הקשה והכואב הזה, עלינו להכיר במורכבות – רבת הסתירות – של התודעה הציונית (ובתוכה – של…

Read More Read More

(פייסבוק שחרית, 14.4.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

(פייסבוק שחרית, 14.4.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

מעבדות לחירות 2014 : צרפת החליטה לאסור על מעסיקים לחייב את עובדיהם להיות זמינים אחרי 18:00 בערב. קשה לדעת האם ועד כמה היוזמה הזו (בדומה ל"מניפסט השבת" ) תשא פרי, אך חייבים להעריך את הניסיון ליצור מחדש חיץ בין עבודה לפנאי ולקעקע את תרבות הזמינות 24/7 – אותו "כלוב הזהב" שמייצר עידן הסמארטפונים הממכר. באופן פרדוקסלי במאה ה21 הפנאי הוא הזמן הפרודוקטיבי יותר. איננו זקוקים באמת לחלק גדול מהדברים שעבודה בשכר מייצרת – אך אנו מאד זקוקים למה שאנחנו יכולים…

Read More Read More

(פייסבוק שחרית, 26.3.14)

(פייסבוק שחרית, 26.3.14)

"הפילוסופים אך פירשו באופנים שונים את העולם, אבל העיקר הוא לשנותו" (קרל מרקס) הפוליטיקה המודרנית מציעה שתי תפיסות מתחרות ביחס לחיים הציבוריים – פילנתרופיה לעומת פוליטיקה. הפילנתרופים מבססים ציבוריות של צדקה. הם רואים במצוקות ובעוני תופעות 'טבעיות' ותמיד נקודתיות, ובמובלע – או שלא – נובעות מאשמתם של העניים ש'בחרו' בחיי עוני. נדיבות ליבם של בעלי האמצעים ו'רגישותם החברתית' יכולה להקל, ולו במעט, את המצוקות, אך היא כמובן משמרת את מעמדם החברתי והפוליטי של הנותן ושל המקבל גם יחד. זהו סדר…

Read More Read More

"הכסא המזרחי" בעליון ריק (התפרסם ב"העוקץ", 16.3.2014)

"הכסא המזרחי" בעליון ריק (התפרסם ב"העוקץ", 16.3.2014)

לכל אחד היה את אדמונד לוי שלו. שופט בית המשפט העליון לשעבר שנפטר לפני ימים אחדים בגיל 72 זכה מאז לשלל הספדים שהבליטו את אישיותו השיפוטית יוצאת הדופן. היו מי שהדגישו בערגה את פסק-דינו בעניין ההתנתקות שבו כתב שורות פוליטיות חסרות-תקדים בהיסטוריה המשפטית הישראלית ("מצווה כל אחד מאיתנו לראות את עצמו כאילו על צווארו שלו הונפה חרב הפינוי" ואף "זכותם של יהודים להתיישב ביהודה, שומרון ורצועת עזה, שואבת את כוחה מאותו מקור שהקנה ליהודים את הזכות להתיישב בנהריה, אשדוד, אשקלון,…

Read More Read More