הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

ביסודי, אני אדם אופטימי. אך מערכת הבחירות שאך הסתיימה לא הותירה מקום רב לתקווה. מה לא היה בה: כזבים רבים מספור שהופרחו בגלוי וללא בושה; שיסוי ארסי, בעיקר מצד הליכוד, שחתר באופן מתמיד תחת עצם הלגיטימיות של יריבות פוליטית; ורמה נמוכה, סאונדבייטית, של מרבית הוויכוחים הפוליטיים שבכל זאת התנהלו ("שמאל חלש" מול "ימין חזק") וששיקפו את הפנייה האסטרטגית של הפוליטיקאים ל"בייס" – פנייה שמקבעת בעוצמה את הזהויות השבטיות השונות ובעיקר משסה אותן ללא הרף האחת בשנייה. לפחות אי-אפשר לומר עלינו…

Read More Read More

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

אנו מצויים כיום, קובעת שנטאל מוף, אחת מבנות-הסמכא האקדמיות המובילות בנושאים אלו, בעיצומו של "רגע פופוליסטי". בניגוד לשימוש השכיח – והשלילי – שנעשה במושג "פופוליזם" בישראל, מדובר במסורת פוליטית חשובה שמייצגת, במובנים עמוקים, את אופיה העממי וההמוני הבסיסי של השיטה הדמוקרטית. זאת, בניגוד לגרסה האליטיסטית המוכרת לנו של ממשל הנציגים. ברקע כל התנועות הפופוליסטיות המגוונות הפועלות כיום בעולם ניצב אירוע מכונן – המשבר הכלכלי אדיר המימדים של שנת 2008, הקשה ביותר שחוותה השיטה הקפיטליסטית מאז השפל הגדול של שנת 1929….

Read More Read More

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

כשהיינו נוסעים לשישי-שבת לסבא וסבתא, באשדוד של שנות ה-80, חיכינו בציפייה לטקסים הקבועים: הצפייה המשותפת בסרט הערבי, הקידוש וסעודת השבת, התפילה בבית הכנסת בשבת בבוקר, ההליכה לחוף הים הסואן, טקס ההבדלה… המסורתיות המזרחית הזו, שבדרך כזו או אחרת, שותפים לה מרבית המזרחים בישראל, היא לכאורה פרדוקסלית: הדתיים בזים לה בגין בינוניותה הדתית, אך גם החילונים בזים לה בגין, ובכן, בינוניותה הדתית ("מנשקי הקמעות"). אלא שלמי שכמוני גדל לתוכה, היא נדמתה תמיד כעמדה המתאימה ביותר להתמודדות עם הסתירות האינהרנטיות לקיום האנושי…

Read More Read More

סובסידיאריות: הדרך לעיר של טוב משותף (מכון שחרית, ספטמבר 2018)

סובסידיאריות: הדרך לעיר של טוב משותף (מכון שחרית, ספטמבר 2018)

תקציר מנהלים על רקע יחסי הגומלין המורכבים והבעייתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי בישראל – למרות ייצוגיותו הדמוקרטית והשפעתו הגדולה על חיי היומיום של תושבים, השלטון המקומי נתפס במידה רבה כ"קבלן ביצוע" של השלטון המרכזי – נייר העמדה מבקש להציג את תפקידו החברתי, הדמוקרטי ובעיקר הקהילתי החשוב של מושג הסובסידיאריות, וזאת כחלק מתפיסה המבקשת לקדם פוליטיקה של הטוב החברתי המשותף. עקרון הסובסידיאריות קובע כי על הכרעות בשאלות של מדיניות ציבורית להתקבל בקרבה המירבית האפשרית לאזרחים המושפעים מאותן הכרעות, על-ידי…

Read More Read More

בעקבות הפיטורים ב"טבע" (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2017)

בעקבות הפיטורים ב"טבע" (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2017)

פרשת הפיטורים בחברת "טבע" ראויה בוודאי לניתוח ביקורתי במדורי הכלכלה, ואולם היא גם מעלה תובנות חברתיות עמוקות יותר, ובפרט מה קורה כאשר נורמות תרבותיות מיובאות ומאומצות ללא הבחנה. התנהלות החברה שיקפה תפיסות אמריקאיות הרואות את בעלי המניות כגורם החשוב ביותר בתאגיד; מאדירות את מעמד המנהלים באמצעות תגמולים מסנוורי-עיניים; מתייחסות לעובדים כאל גורם ייצור שניתן לנייד ו"לייעל" לפי הצורך, ולחובה לשלם מס כמשקולת שראוי לחמוק ממנה בכל דרך. מדובר במיקרוקוסמוס של התפיסות הכלכליות-חברתיות המושלות בכיפה בארבעת העשורים האחרונים, ששואפות להשליט את…

Read More Read More

הפרטת הכשרות – מי אמור לשאת באחריות? (התפרסם ב"כלכליסט", 17.11.17)

הפרטת הכשרות – מי אמור לשאת באחריות? (התפרסם ב"כלכליסט", 17.11.17)

האם השגחת כשרות היא מתפקידיה של המדינה? האם העברת סמכויות כלשהן בתחום זה מידי המדינה לגורמים פרטיים היא בגדר "הפרטה"? הדיון בסוגיה התעורר לאחרונה מחדש בעקבות פסיקת בג"ץ שהותירה על כנו את האיסור על בית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר מהרבנות להציג מצג כשרותי, אך התירה לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, לרבות הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר. ניתן להצביע בהקשר זה על שתי תפיסות מתחרות: מי שרואה במתן שירותי פיקוח…

Read More Read More

משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות (התפרסם ב-The Marker, 16.10.17)

משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות (התפרסם ב-The Marker, 16.10.17)

הממונה על הביטוח, שוק ההון והחיסכון, דורית סלינגר, פירסמה בתחילת ספטמבר טיוטת הנחיה חשובה: על פי המוצע, משקיעים מוסדיים יוכפפו למדיניות "אמץ או גלה" ביחס לשאלה האם מדיניות ההשקעה שלהם כוללת התייחסות להשקעות אחראיות. הצעד של סלינגר אינו בגדר גחמה, כפי שניתן היה אולי להתרשם מקריאת כתבתו של אסא ששון ב–TheMarker, ("מה חשוב יותר בחיסכון הפנסיוני — ערכים או תשואה?", 26.9). שורשיה של ההשקעה האחראית מצויים בקהילות נוצריות כמו הקווייקרים והמתודיסטים, שהטילו כבר במאה ה–18 מגבלות שונות על השקעה (למשל,…

Read More Read More

אדם סמית מתהפך בקברו (התפרסם בגלובס, 20.6.17)

אדם סמית מתהפך בקברו (התפרסם בגלובס, 20.6.17)

מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, הצהיר החודש כי הוא תומך בהכנסה בסיסית לכול. לדבריו, עלינו לאמץ אמנה חברתית חדשה שתיתן לכל אזרח רשת ביטחון בסיסית, באמצעות תשלום חודשי קבוע ולא מותנה, באופן שיעודד כמה שיותר אנשים ליטול סיכונים כדי לקדם רעיונות ויוזמות חדשים. לדבריו, "להעניק לכולם את החירות להגשים את התכלית בחיים, לא מגיע בחינם. לכן אנשים כמוני צריכים לממן זאת". אכן, רעיון ההכנסה הבסיסית הוא אחד הרעיונות החברתיים ה"חמים" בשיח הכלכלי-חברתי כיום בעולם. הנושא הפך לחלק מרכזי מהשיח הפוליטי במדינות…

Read More Read More

עידן הפוסט-ליברליזם (התפרסם בגלובס ב-14.6.17)

עידן הפוסט-ליברליזם (התפרסם בגלובס ב-14.6.17)

אנחת הרווחה שנשמעה בעקבות ניצחונו של עמנואל מקרון בבחירות בצרפת, אינה צריכה להטעות. הישגה האלקטורלי של מארין לה-פן – כמעט 11 מיליון קולות – ממשיך את השינוי הטקטוני, שהחל עם הברקזיט ובעיקר עם ניצחונו של דונלד טראמפ. מדובר בהסדר גיאו-פוליטי חדש שהתהווה במערב בעשורים האחרונים, בתגובת-נגד לגלובליזציה ששינתה ללא היכר את הכלכלה ואת הפוליטיקה העולמית. העלייה בחשיבות השווקים, ניידותו המוחלטת של ההון, והצורך למשוך השקעות זרות צמצמו מאוד את מרחב התמרון של ממשלות בעיצוב מדיניותן הכלכלית. מצב דברים זה, שהעמיק…

Read More Read More

הניגוד בין ימין ושמאל הוא כוזב (התפרסם ב"תרבות וספרות", הארץ 28.4.17) (גירסה לא ערוכה)

הניגוד בין ימין ושמאל הוא כוזב (התפרסם ב"תרבות וספרות", הארץ 28.4.17) (גירסה לא ערוכה)

נצחונו המדהים של דונאלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הביא אינטלקטואלים רבים ברחבי העולם לעריכת חשבון-נפש. מאות מאמרים נכתבו בניסיון להסביר כיצד קרה הלא ייאמן. זהות, מעמד, גזענות, שובינזים, טוטליטריות: מספר ההסברים כמספר הכותבים. היכרות עם תורתו של פילוסוף צרפתי בן-זמננו יכולה אולי לסייע לשפוך אור על התעלומה. ז'אן-קלוד מישאה (Jean-Claude Michéa) זכה לאחרונה לציון-דרך לא שגרתי: הידיעה על צאתו לאור של ספרו האחרון "האויב שלנו, הקפיטל" (Le Capital, Notre Ennemi) הופיעה ב-11 בינואר 2017 בכותרת הראשית של היומון "לה מונד"…

Read More Read More