שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים – ראיון אצל גל גבאי בתכנית "עושים סדר" (3.4.2017)
כאן
שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים
הספר שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים בעריכתי ובעריכת רונית דוניץ-קידר יצא לאור היום בהוצאת רסלינג. זהו ספר ראשון מסוגו בישראל המקבץ מאמרים של חוקרים מדיסציפלינות שונות – משפט, סוציולוגיה, היסטוריה וסביבה – המציעים ניתוח ביקורתי וחדשני של שדה האחריות החברתית התאגידית. השיח הקיים בתחום זה, למרות התפתחות רבה שעבר בשנים האחרונות, עדיין רואה באחריות החברתית התאגידית שדה שהוא בעיקרו וולונטרי, לאו דווקא משפטי, המצוי בתחום שמעבר לציות לחוק וכפוף לחובת התאגיד למקסם רווחים. בניגוד לתפיסה זו, נקודת…
ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)
מה משותף למלומדים מני מאוטנר, קרלו שטרנגר, אורי אבנרי, שלמה אבינרי, רם פורמן ויגאל עילם? כולם עסקו בשבועות האחרונים בשאלה האם ראוי שלליברליזם הישראלי יהיה תוכן אידאי משלו, או שמא די באימוץ הגרסה הקלאסית ה"רזה" של הליברליזם, הניזונה מעקרונות החילוניות והנאורות. אך טבעי הוא שהדיון ההיסטורי והרעיוני הזה, שמצביע על תחושת דחיפות וחרדה, ייערך על גבי עמוד הדעות של עיתון "הארץ". אל מול עמדתם של מאוטנר ואבינרי שמבקשים לצקת תוכן רעיוני – בכיוונים רפובליקניים ולאומיים – לתוך הליברליזם הישראלי, ניצבת…
לשנות מודלים (התפרסם ב"העין השביעית, 23.1.2017)
בעקבות בחירת טראמפ (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2016)
התזה פשוטה: בסופו של דבר, בלב מערכת הבחירות עמדו שאלות של גבולות ושל חומות– רעיוניות, פיזיות ואף וירטואליות. ברמה הרעיונית, הילרי קלינטון ייצגה, ייצגה במידה רבה, את תומכי הגלובליזציה, המקדשת ערכים של אינדיבידואליזם וקוסמופוליטיות, המתבססים על ניידות גיאוגרפית וחברתית באמצעות זרימה חופשית של מידע, הון, סחורות ואנשים. דונלד טראמפ, מנגד, ניהל אמנם קמפיין פלגני שהסית נגד מיעוטים אך הוא נתפס על-ידי רבים כ"אחד משלנו" כשתקף את הסכמי הסחר המניידים משרות לסין – שבהם תמכה קלינטון, לפחות בעבר – והבטיח להטיל…
הפרטת מבחני הנהיגה לא תשפר את הבטיחות בדרכים (פורסם ב-The Marker, 7.12.16)
באחרונה דחה בג"ץ את העתירה נגד הפרטת מבחני הנהיגה. בפסק דינה כתבה השופטת אסתר חיות כי מאפייני המכרז שניסח משרד התחבורה מותירים את האחריות ויכולת הפיקוח בידי המשרד, ובנוסף מפחיתים את ההיבטים השלטוניים שבפעילות הבוחן: מערכת ממוחשבת משבצת את הבוחנים והנבחנים ובוחרת את מסלול הנסיעה; כלי הרכב יצוידו במצלמות ובמערכת GPS לתיעוד הבחינות; ומערכת ממוחשבת, ולא הבוחן, היא שתקבע את הזכאות לרישיון נהיגה לפי קריטריונים שקבע המשרד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת חיות, אין מדובר בהפרטה אסורה, אלא בהסתייעות מותרת בגורם…
בעקבות נצחון טראמפ (פייסבוק שחרית, 16.11.16)
דונאלד טראמפ הוא איש עסקים ציני, דמגוג ומיזוגני, שניהל קמפיין בחירות מסית ופלגני שאף היו לו ניחוחות אנטישמיים. אם למרות כל אלה הוא זכה בניצחון מדהים בבחירות לנשיאות ארצות-הברית – אירוע דרמטי ומכונן שעתיד להשפיע רבות על עולמנו – כדאי לנו להפריד בין התנהלותו האישית המבזה לבין הניסיון להבין את הסיבות שהובילו כמחצית מהמצביעים האמריקאים לתמוך בו. להצבעה המפתיעה ניתנו הסברים שונים: התערבות ראש ה-FBI; זיהויה של קלינטון עם הממסד הפוליטי השנוא והתחושה שמדובר ב"משחק מכור"; השימוש המחוכם שעשה טראמפ…
ויקי קנפו שוב יוצאת לדרך (פייסבוק שחרית, 2.11.16 (עם ד"ר ליה אטינגר))
ויקי קנפו יוצאת שוב לדרך. מי שבאופן מעורר השראה, צעדה בשנת 2003 ממצפה רמון לירושלים במחאה על הפגיעה חסרת התקדים באוכלוסיות המוחלשות, שגרמה תכניתו הכלכלית של בנימין נתניהו, החלה לצעוד, מבית רה"מ בקיסריה למעון רה"מ בירושלים, בדרישה לתקציב חברתי שיפעל לצמצום העוני והפערים החברתיים. פעם נוספת, ויקי קנפו מציבה בפנינו את השאלה כיצד המדינה עשירה אך רבים כל-כך מאזרחיה הם עניים, ובעיקר מזכירה לנו שחלוקת הכנסות כה מעוותת איננה גזירת גורל, כי אם תוצר של מדיניות כלכלית מכוונת, המצמצמת את…
על הקשר בין איסור פרסום מזון מזיק לילדים לשינוי חברתי-כלכלי (פייסבוק שחרית, 9.10.16 (עם ד"ר ליה אטינגר))
קיימות דוגמאות רבות הממחישות את הבעייתיות של השיטה הכלכלית שלנו – השכר הקפוא, הפערים המאמירים, מחירי הדיור המטורפים, השחיקה הנמשכת של השירותים הציבוריים ועוד. אך לעיתים דווקא ידיעות קטנות בשולי החדשות יכולות להאיר את הכשלים העמוקים שבבסיס הכלכלה המודרנית. קחו למשל את ההמלצות המסתמנות של ועדת הרגולציה של משרד הבריאות בעניין מזון בריא. על-פי הדיווח בדה מארקר, ועדת הרגולציה של משרד הבריאות עתידה להמליץ, בין השאר, על שינוי רכיבים הדרגתי של המוצרים, על חובת סימון בחזית האריזה, על הנגשה כלכלית…
תנו לממשלה לנהל (פורסם ב-The Marker, 28.9.16)
מירב ארלוזורוב חשפה באחרונה (TheMarker, 8 בספטמבר) את הדו"ח הממשלתי החדש ל"טיוב אופן אספקת השירותים החברתיים הניתנים במיקור חוץ". הדו"ח מצביע על הכשלים בתהליכי המכרזים הממשלתיים, וכן על הליקויים העמוקים בפיקוח על השירותים המופרטים. אכן, כפי שכותבת ארלוזורוב, זהו דו"ח חשוב ביותר שבוחן לראשונה את יישומה של מדיניות הפרטתם של השירותים החברתיים, שאותה מובילות כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. על כך ניתן לומר – מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. ראוי לקוות כי המלצות הדו"ח לתיקון הליקויים ייושמו, ובפרט בקביעת אמות…