Browsed by
Tag: העין השביעית

איש השעה (התפרסם ב"עין השביעית", 7.7.2024)

איש השעה (התפרסם ב"עין השביעית", 7.7.2024)

השנה מלאו 30 שנים למותו של כריסטופר לאש (1994-1932), אחד האינטלקטואלים האמריקאיים הייחודיים של המאה העשרים שהגותו המבריקה, המעמיקה והרב-תחומית, שילבה בתוכה פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה וכלכלה. הוא היה מעין דיסידנט פוליטי שקשה היה לסווג את כתיבתו בהתאם לקווים המחנאיים הקיימים: לצד ביקורתו המוחצת על הקפיטליזם העכשווי ותחלואיו, לאש לא בחל גם בביקורת על מתירנותו של הליברליזם התרבותי ועל חתירתו תחת מוסדות חברתיים מרכזיים כדוגמת המשפחה והקהילה. בכך מהווה לאש חלק מתוך קאנון רעיוני – שניתן לשייך אליו הוגים כדוגמת…

Read More Read More

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מפיינים פרסומיים מצליחים לעיתים להציף לתודעה הציבורית סוגיות חברתיות חשובות. הקמפיין החדש לגיוס עובדים לתעשייה האווירית, שקורא לעובדי ההייטק לפקפק בערך המוסרי של עבודתם, משך במהרה ביקורת על הבחירות המוסריות של עובדי התעשיות הצבאיות עצמם. אבל הוא גם עורר שאלה רצינית: מהי כיום עבודה בעלת ערך? זו הזמנה לדיון רחב יותר בחשיבות הגוברת של החיפוש אחר משמעות בעולם העבודה העכשווי. קנה המידה העיקרי למדידת הצלחה בשנים האחרונות הוא ערך השוק של המשרה, המתגלם בתנאי עבודה מפנקים ובשכר גבוה, הרבה יותר…

Read More Read More

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

לאחרונה – במה שנדמה כנצח לנוכח האירועים האחרונים – תהה יאיר נתניהו באחד מציוציו כיצד לא קם בישראל אמיל זולא שיזעק "אני מאשים" כנגד העוול שנגרם לאביו. בכך הוא הדהד את ההשוואה למשפט דרייפוס שעושים רבים מבין תומכיו של בנימין נתניהו. אך דומה שההקשר הדרייפוסארי העכשווי של הפוליטיקה הישראלית מצוי במקום אחר. פרשת דרייפוס ממוסגרת בהיסטוריוגרפיה הציונית בעיקר כזרז של הפרויקט ההרצליאני להקמת מדינת היהודים. ואולם, בהקשר של ההיסטוריה והפוליטיקה הצרפתית, מדובר בנקודת שיא של התנגשות שפילגה את החברה במשך…

Read More Read More

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

בשני העשורים האחרונים, מאז האינתיפאדה השנייה שריסקה את השמאל הציוני, המערכת הפוליטית בישראל משוקעת בתוך ההגמוניה הליכודית. הדומיננטיות הזו מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית בשני אופנים מרכזיים: ראשית, ברמה הפרסונלית-מוסדית, בריבוי של מפלגות ואישים שמתפלגים מהליכוד במטרה להקים מחדש את הליכוד "האמיתי" (רשימה חלקית: אריאל שרון, אהוד אולמרט, דוד לוי, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אביגדור ליברמן, משה כחלון, משה יעלון, גדעון סער), לא פעם תוך שיתוף פעולה או לפחות גיבוי של גורמים מהמרכז-שמאל (רשימה חלקית: שמעון פרס, אהוד…

Read More Read More