לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה – פתח דבר (עם ד"ר אילון שוורץ)

לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה – פתח דבר (עם ד"ר אילון שוורץ)

לקחים בעקבות מגפת הקורונה קשה לקלוט שמגפת הקורונה נמצאת עימנו כבר שנתיים, ושגם סופה עדיין אינו נראה לעין. אולם כבר עתה ברור שהעולם, ועימו גם הכלכלה, עברו שינויים משמעותיים, אולי אף טקטוניים, באופן המעצב מחדש גם את גבולות הדמיון הפוליטי. התפיסות הניאו-ליברליות שמשלו בכיפה מאז שלהי המאה ה-20 התקשו להתמודד עם האתגרים של מגפה כלל עולמית. כבר לפני הקורונה, המרד הפופוליסטי ערער על המדיניות המקובלת במערב של סחר חופשי ושל גרעון מצומצם, ערעור שהפך בזמן הקורונה לחלופה אמיתית שאומצה במדינות…

Read More Read More

Beyond Neoliberalism: Allocating Resilience through Corporate Law (ביחד עם רונית דוניץ-קידר) (התפרסם ב-14.9.2021 ב-Law and Political Economy Project)

Beyond Neoliberalism: Allocating Resilience through Corporate Law (ביחד עם רונית דוניץ-קידר) (התפרסם ב-14.9.2021 ב-Law and Political Economy Project)

The dominant view of Anglo-American corporate law and corporate law jurisprudence is that the primary purpose of the corporation is to maximize shareholders’ gains. Under this view, the corporation is conceptualized as a nexus of contracts, primarily between shareholders and directors: shareholders are thought of as the owners of the company, and directors are thought to run the company chiefly in shareholders’ interest. The separation of ownership and control is thus often depicted as the main challenge for corporate law….

Read More Read More

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

לאחרונה – במה שנדמה כנצח לנוכח האירועים האחרונים – תהה יאיר נתניהו באחד מציוציו כיצד לא קם בישראל אמיל זולא שיזעק "אני מאשים" כנגד העוול שנגרם לאביו. בכך הוא הדהד את ההשוואה למשפט דרייפוס שעושים רבים מבין תומכיו של בנימין נתניהו. אך דומה שההקשר הדרייפוסארי העכשווי של הפוליטיקה הישראלית מצוי במקום אחר. פרשת דרייפוס ממוסגרת בהיסטוריוגרפיה הציונית בעיקר כזרז של הפרויקט ההרצליאני להקמת מדינת היהודים. ואולם, בהקשר של ההיסטוריה והפוליטיקה הצרפתית, מדובר בנקודת שיא של התנגשות שפילגה את החברה במשך…

Read More Read More

הפופוליזם דווקא חשוב לדמוקרטיה (תגובה ב"הארץ – ספרים", 21.5.2021)

הפופוליזם דווקא חשוב לדמוקרטיה (תגובה ב"הארץ – ספרים", 21.5.2021)

דני גוטוויין כתב ביקורת מעניינת ומקיפה על ספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" ("ספרים", 30.4), כראוי לחשיבותו הרבה של הספר. כמי שכתב את אחרית הדבר לספר, אני מסכים עם מרבית הניתוח שלו, אולם חשוב לי להצביע על פרשנותו החלקית לתופעת הפופוליזם ולניתוחה בהקשר של תזת "התנועה הכפולה" שמציע פולני. גוטוויין מתאר את הפופוליזם כדרכו של הניאו־ליברליזם לשמר את עצמו ומציין כ"טעות רווחת" את ההשוואה שנעשית בשיח הציבורי בין הפופוליזם למדינת הרווחה שמציע הסוציאליזם. מקור הטעות נובע בעיניו מכך שהן הפופוליזם…

Read More Read More

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

בשני העשורים האחרונים, מאז האינתיפאדה השנייה שריסקה את השמאל הציוני, המערכת הפוליטית בישראל משוקעת בתוך ההגמוניה הליכודית. הדומיננטיות הזו מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית בשני אופנים מרכזיים: ראשית, ברמה הפרסונלית-מוסדית, בריבוי של מפלגות ואישים שמתפלגים מהליכוד במטרה להקים מחדש את הליכוד "האמיתי" (רשימה חלקית: אריאל שרון, אהוד אולמרט, דוד לוי, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אביגדור ליברמן, משה כחלון, משה יעלון, גדעון סער), לא פעם תוך שיתוף פעולה או לפחות גיבוי של גורמים מהמרכז-שמאל (רשימה חלקית: שמעון פרס, אהוד…

Read More Read More

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

מערכת בחירות רביעית בתוך 23 חודשים היא ללא ספק עדות לסחרור שאליו נקלעה הפוליטיקה הישראלית. העובדה שהדבר מתרחש על רקע משפט שוחד לראש ממשלה מכהן ובמקביל למגפה חסרת-תקדים שחשפה צילום רנטגן לא מאוד מחמיא של החברה הישראלית מעצימה את המשבר הנוכחי לממדים היסטוריים. גם אם קשה עדיין לחזות את השלכותיו הפוליטיות, ניתן להצביע כבר בוודאות רבה על דבר אחד: התבססותה של ההגמוניה הליכודית. הבנתה תאפשר לנו פענוח טוב יותר של הפוליטיקה הישראלית העכשווית. מושג ההגמוניה, שפיתח המנהיג הקומוניסטי אנטוניו גראמשי…

Read More Read More

פוסט שלישי בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

פוסט שלישי בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

לדעת פולני, "שוק חופשי" הוא מיתוס, או במילותיו – "אוטופיה גמורה". מוסד השוק היה תמיד תולדה של החלטה מודעת של המדינה, ושל פעולתם של המוסדות הפוליטיים החותרים למימושה. התמורה הגדולה עוסק בהופעת הכלכלה הקפיטליסטית ובהתפוררות ההסדרים החברתיים שעד אז, ולמעשה לאורך ההיסטוריה כולה, ריסנו את התנהלות החיים הכלכליים באמצעות הכפפתם למוסדות ולנורמות חברתיים, משפטיים, קהילתיים, דתיים ותרבותיים. מניעים כמו סטטוס, הדדיות או קִרבה משפחתית ניצבו תמיד מעל מניע הרווח והכפיפו אותו לשיקולים רחבים יותר, חברתיים ואישיים. למעשה, כל שוק נשען…

Read More Read More