Browsed by
Category: מאמרי דעה

כן להמון (התפרסם במוסף הארץ, 21.3.25)

כן להמון (התפרסם במוסף הארץ, 21.3.25)

מאמרו של נבו שפיגל מהשבוע שעבר (״חירות, שיוויון, כאוס״, 14.3) הוא דוגמה עדכנית לחשש הליברלי העמוק והמושרש מפני הדמוקרטיה. שפיגל מצביע על "עודף הדמוקרטיה" ועל ה"סכנות שבשלטון ההמון" כבעיות שמהן סובל הליברליזם העכשווי. הוא רואה בעליית הפופוליזם הסמכותני – מטראמפ ועד נתניהו – תולדה של דמוקרטיה ישירה בסגנון אתונאי, שבה ההמונים משתמשים ברשתות החברתיות על מנת לגרום לפוליטיקאים לאמץ תפיסות קיצוניות ומקטבות. מעורבות זו של ההמון, טוען שפיגל, היא תמונת מראה של המצב שבו ההפרדה שהתקיימה בין האזרחים (שידעו פחות…

Read More Read More

איש השעה (התפרסם ב"עין השביעית", 7.7.2024)

איש השעה (התפרסם ב"עין השביעית", 7.7.2024)

השנה מלאו 30 שנים למותו של כריסטופר לאש (1994-1932), אחד האינטלקטואלים האמריקאיים הייחודיים של המאה העשרים שהגותו המבריקה, המעמיקה והרב-תחומית, שילבה בתוכה פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה וכלכלה. הוא היה מעין דיסידנט פוליטי שקשה היה לסווג את כתיבתו בהתאם לקווים המחנאיים הקיימים: לצד ביקורתו המוחצת על הקפיטליזם העכשווי ותחלואיו, לאש לא בחל גם בביקורת על מתירנותו של הליברליזם התרבותי ועל חתירתו תחת מוסדות חברתיים מרכזיים כדוגמת המשפחה והקהילה. בכך מהווה לאש חלק מתוך קאנון רעיוני – שניתן לשייך אליו הוגים כדוגמת…

Read More Read More

מעבר לתהום (פורסם ב"עין השביעית" ב-8.2.2023)

מעבר לתהום (פורסם ב"עין השביעית" ב-8.2.2023)

גם אני משתתף בהפגנות המחאה נגד המהפכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו. הן לא מסבות לי חדווה רבה, גם לאור ההומוגניות הגדולה בקרב המפגינים וגם לאור תמיכתי בביקורת החשובה שהשמיעו בשנים האחרונות פרופ' רות גביזון ז"ל ופרופ' מני מאוטנר יבדל"א על התנהלותו של בית המשפט העליון. לא ניתן להבין את שלל יוזמות הממשלה מבלי להתייחס במקביל לאובדן האמון של חלקים רחבים בציבור במערכת המשפטית ולאחריות שיש בעניין זה למחנה הליברלי – בעיקר לשיח הזכויות והמישפוט שהוא קידם, שהפכו במידה רבה את…

Read More Read More

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מפיינים פרסומיים מצליחים לעיתים להציף לתודעה הציבורית סוגיות חברתיות חשובות. הקמפיין החדש לגיוס עובדים לתעשייה האווירית, שקורא לעובדי ההייטק לפקפק בערך המוסרי של עבודתם, משך במהרה ביקורת על הבחירות המוסריות של עובדי התעשיות הצבאיות עצמם. אבל הוא גם עורר שאלה רצינית: מהי כיום עבודה בעלת ערך? זו הזמנה לדיון רחב יותר בחשיבות הגוברת של החיפוש אחר משמעות בעולם העבודה העכשווי. קנה המידה העיקרי למדידת הצלחה בשנים האחרונות הוא ערך השוק של המשרה, המתגלם בתנאי עבודה מפנקים ובשכר גבוה, הרבה יותר…

Read More Read More

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

לאחרונה – במה שנדמה כנצח לנוכח האירועים האחרונים – תהה יאיר נתניהו באחד מציוציו כיצד לא קם בישראל אמיל זולא שיזעק "אני מאשים" כנגד העוול שנגרם לאביו. בכך הוא הדהד את ההשוואה למשפט דרייפוס שעושים רבים מבין תומכיו של בנימין נתניהו. אך דומה שההקשר הדרייפוסארי העכשווי של הפוליטיקה הישראלית מצוי במקום אחר. פרשת דרייפוס ממוסגרת בהיסטוריוגרפיה הציונית בעיקר כזרז של הפרויקט ההרצליאני להקמת מדינת היהודים. ואולם, בהקשר של ההיסטוריה והפוליטיקה הצרפתית, מדובר בנקודת שיא של התנגשות שפילגה את החברה במשך…

Read More Read More

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

בשני העשורים האחרונים, מאז האינתיפאדה השנייה שריסקה את השמאל הציוני, המערכת הפוליטית בישראל משוקעת בתוך ההגמוניה הליכודית. הדומיננטיות הזו מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית בשני אופנים מרכזיים: ראשית, ברמה הפרסונלית-מוסדית, בריבוי של מפלגות ואישים שמתפלגים מהליכוד במטרה להקים מחדש את הליכוד "האמיתי" (רשימה חלקית: אריאל שרון, אהוד אולמרט, דוד לוי, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אביגדור ליברמן, משה כחלון, משה יעלון, גדעון סער), לא פעם תוך שיתוף פעולה או לפחות גיבוי של גורמים מהמרכז-שמאל (רשימה חלקית: שמעון פרס, אהוד…

Read More Read More

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

מערכת בחירות רביעית בתוך 23 חודשים היא ללא ספק עדות לסחרור שאליו נקלעה הפוליטיקה הישראלית. העובדה שהדבר מתרחש על רקע משפט שוחד לראש ממשלה מכהן ובמקביל למגפה חסרת-תקדים שחשפה צילום רנטגן לא מאוד מחמיא של החברה הישראלית מעצימה את המשבר הנוכחי לממדים היסטוריים. גם אם קשה עדיין לחזות את השלכותיו הפוליטיות, ניתן להצביע כבר בוודאות רבה על דבר אחד: התבססותה של ההגמוניה הליכודית. הבנתה תאפשר לנו פענוח טוב יותר של הפוליטיקה הישראלית העכשווית. מושג ההגמוניה, שפיתח המנהיג הקומוניסטי אנטוניו גראמשי…

Read More Read More

תקנות סימון המזון – עוד ארוכה הדרך להגנה על בריאות הציבור (ביחד עם רו"ח דלית שור-אוסלקה) (פורסם ב-8.9.2020, The Marker)

תקנות סימון המזון – עוד ארוכה הדרך להגנה על בריאות הציבור (ביחד עם רו"ח דלית שור-אוסלקה) (פורסם ב-8.9.2020, The Marker)

בינואר 2020 נכנסו לתוקפן תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון, סימון תזונתי) במטרה להנגיש את הערך התזונתי של המזון בצורה ברורה וקלה לזיהוי, באמצעות סימון שיפוטי ותזונתי – אדום וירוק – על גבי האריזות ובכך לאפשר לציבור הצרכנים בחירה מושכלת ובריאה. דו"ח שפרסמה לאחרונה הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ועסקים מצביע על ליקויים רבים ביישומן ובאכיפתן של התקנות. כך, למשל, חלק מהחברות החליפו את אריזת המוצר לצבע אדום שבתוכו נבלע הסימון, בעוד אחרות הוסיפו סימנים פרסומיים ירוקים שעלולים להטעות…

Read More Read More

סאגת ״פוקס״ היא קריאת ההשכמה לאליטות (גרסה לא ערוכה) (פורסם ב-The Marker, 30.7.2020)

סאגת ״פוקס״ היא קריאת ההשכמה לאליטות (גרסה לא ערוכה) (פורסם ב-The Marker, 30.7.2020)

הסאגה האחרונה סביב חברת "פוקס" – חלוקת דיבידנד נדיב בעיצומו של משבר הקורונה לאחר שהובילה מאבק מוצלח לקבלת מענק מדינתי למניעת פיטורין – איננה רק עניין למדורי הכלכלה. היא מדגימה מה קורה כאשר נורמה משפטית וחברתית – ראיית בעלי המניות כגורם החשוב ביותר בתאגיד – מיובאת ומאומצת ללא הבחנה. בזעיר אנפין, מדובר בביטוי לתפיסות כלכליות-חברתיות המושלות בכיפה בארבעת העשורים האחרונים, ומחלחלות לכל תחום בחיינו – מתכנון ערים ועד מערכת החינוך. אכן, כוח השכנוע שלתפיסות אלו הוא רב, בעיקר על רקע…

Read More Read More

המציאות משתנה במהירות, והניסיון להבחין בין שמרנים לפרוגרסיביים עקר מיסודו – תגובה למאמרו של יונתן הירשפלד ("מוסף הארץ", 22.5.2020)

המציאות משתנה במהירות, והניסיון להבחין בין שמרנים לפרוגרסיביים עקר מיסודו – תגובה למאמרו של יונתן הירשפלד ("מוסף הארץ", 22.5.2020)

מאמרו המעניין של יונתן הירשפלד ("זה קורה שוב ושוב: מדוע מצליח הימין לחטוף את הרעיונות של השמאל?", 14.5) הוא דוגמה מצוינת לגמל שאינו מסוגל לראות את הדבשת שלו. למעשה, הוא כלל אינו מודע לקיומה. במאמרו קונן הירשפלד על ההשתלטות העוינת של הימין השמרני על רעיונותיו של השמאל הפרוגרסיבי, שבאה לידי ביטוי, לדבריו, בשימוש ברעיונות אלה תוך ניתוקם מהערכים שלאורם הם נוסחו. האחריות לכך נופלת, לדידו, על השיח הז'רגוני הפוסט־מודרני הרב־משמעי שביקר בחוסר אחריות את התבונה תוך ויתור על הסובייקט האוניברסלי….

Read More Read More