עופר סיטבון – הארכיון

עיצוב: עדי רמות ד"ר תומר פרסיקו הוא מהאינטלקטואלים הציבוריים הבולטים בישראל. מומחיותו בחקר הדתות במדינה שבה נוכחות הדת במרחב הציבורי היא מרכזית כל כך, בשילוב עם יכולת הכתיבה הנהדרת שלו, הופכות אותו לכותב שתמיד מעניין לקרוא על מנת לפענח את המציאות. אשר על כן, הופעת הספרון ליברליזם: שורשיו, עקרונותיו, משבריו בהוצאת מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן (במסגרת סדרת "אתגרי הדמוקרטיה" שפרסיקו הוא עורכה הראשי) היא אירוע משמח במיוחד. לאחר שנה וחצי של מאבק ציבורי שכונן לראשונה מחנה ליברלי מגובש…

Read More Read More

המסר החשוב ביותר בספרו של הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי קיצור תולדות השוויון מופיע כבר בראשיתו. "השאלות הכלכליות חשובות מדי מכדי להותירן בידי קבוצה קטנה של מומחים ושל מנהיגים. הניכוס מחדש של הידע הזה בידי האזרחים הוא שלב חיוני בשינוי מאזן הכוחות", כותב פיקטי. בניגוד לרושם שעשוי לעלות, זוהי אמירה כלל לא טריוויאלית. הכלכלה היא דיסציפלינה הטובלת כולה בשיקולים ערכיים ובהכרעות חלוקתיות, ולנוכח חשיבותה הגוברת בעולמנו ועל רקע יומרתה לניטרליות "מקצועית" ו"מדעית", אסור לציבור הרחב לנטוש את הזירה הזו. שאלות של…

Read More Read More

מאז חודש פברואר (ועד ה־25 ביוני) עומדות במוזיאון חיפה לאמנות כמה תערוכות מעולות: תערוכה גדולת ממדים של אנה לוקשבסקי שהיא, יחד עם זויה צ'רקסקי, חלק מקבוצת "הברביזון החדש"; תערוכה צנומה אבל משמעותית של דיוקנאות "אנשי המאה ה־20" של אוגוסט זנדר ודיוקנאות וידאו של וולקן קזלטונץ' הטורקי; ומעל כולן תערוכה רחבת היקף ועניין של אדריאן פאצי האלבני־איטלקי, הכוללת גם עבודה חדשה שלו בבכורה עולמית. מכלול התערוכות והקשרים ביניהן מרתקים, והם מבין הטובים שנראו בארץ בשנים האחרונות. על רקע מעמדו הבינלאומי של…

Read More Read More

דני גוטוויין כתב ביקורת מעניינת ומקיפה על ספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" ("ספרים", 30.4), כראוי לחשיבותו הרבה של הספר. כמי שכתב את אחרית הדבר לספר, אני מסכים עם מרבית הניתוח שלו, אולם חשוב לי להצביע על פרשנותו החלקית לתופעת הפופוליזם ולניתוחה בהקשר של תזת "התנועה הכפולה" שמציע פולני. גוטוויין מתאר את הפופוליזם כדרכו של הניאו־ליברליזם לשמר את עצמו ומציין כ"טעות רווחת" את ההשוואה שנעשית בשיח הציבורי בין הפופוליזם למדינת הרווחה שמציע הסוציאליזם. מקור הטעות נובע בעיניו מכך שהן הפופוליזם…

Read More Read More

הפופוליזם עומד במרכז הפוליטיקה העכשווית. הישגיו הפוליטיים – וכעת, על רקע מגפת הקורונה, גם כישלונותיו – זכו לדיון נרחב בשנים האחרונות. ההסברים שניתנו בספרות האקדמית לניצחונות הדרמטיים של דונלד טראמפ ושל תומכי הברקזיט הם בעיקר משני סוגים: הסבר כלכלי הרואה בהצבעות הללו מחאה מצדם של אלו שהגלובליזציה הותירה מאחור, בעיקר מקרב האוכלוסיה הלא משכילה; והסבר תרבותי המסביר את ההצבעה בהתנגדות לתרבות הליברלית והקוסמופוליטית המתפשטת ולנורמות החברתיות המשתנות במהירות. הפילוסוף מייקל סאנדל (Sandel), מהאינטלקטואלים הציבוריים הבולטים בני-זמננו, מציע לנו להתמקד בהיבט…

Read More Read More

נצחונו המדהים של דונאלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הביא אינטלקטואלים רבים ברחבי העולם לעריכת חשבון-נפש. מאות מאמרים נכתבו בניסיון להסביר כיצד קרה הלא ייאמן. זהות, מעמד, גזענות, שובינזים, טוטליטריות: מספר ההסברים כמספר הכותבים. היכרות עם תורתו של פילוסוף צרפתי בן-זמננו יכולה אולי לסייע לשפוך אור על התעלומה. ז'אן-קלוד מישאה (Jean-Claude Michéa) זכה לאחרונה לציון-דרך לא שגרתי: הידיעה על צאתו לאור של ספרו האחרון "האויב שלנו, הקפיטל" (Le Capital, Notre Ennemi) הופיעה ב-11 בינואר 2017 בכותרת הראשית של היומון "לה מונד"…

Read More Read More

לא קל לקרוא את ספרו של אריה קיזל. הוא ארוך מדי. יש בו משפטים ופסקאות ארוכות, לא מעט ז'רגון אקדמי ובעיקר גודש ציטוטים המקשים על קריאה רציפה. אולם, הוא מציע ניתוח מקורי, מקיף, אנליטי ומעורר מחשבה של השיח המזרחי הרדיקלי שהובילה הקשת הדמוקרטית המזרחית ושל השתמעויותיו של השיח הזה ביחס לנרטיב המרכזי של הציונות. קיזל מנגיד את הנרטיב החדש של הקשת למה שהוא מכנה "המאבק המזרחי הישן" – ממרד ואדי סאליב דרך הפנתרים השחורים ותנועת האוהלים ועד הופעת תמ"י וש"ס…

Read More Read More

הדיון הציבורי והאקדמי המתנהל בשני העשורים האחרונים בשאלת האחריות החברתית של תאגידים (Corporate Social Responsibility: CSR) הוא סבב נוסף במאבק המתחולל מזה למעלה מ-100 שנה בין הגישה המתמקדת ביעילות הכלכלית של התאגיד העסקי (ועל כן רואה בו גוף פרטי) לבין הגישה שמדגישה את האחריות החברתית שלו (ואת היותו גוף בעל אופי ציבורי). חשיפתן של פרקטיקות פעולה של תאגידים רב-לאומיים הפוגעות בסביבה, בעובדים ובזכויות האדם, בעיקר במדינות העולם השלישי, מובילה כיום לדרישה גוברת, הן בקרב ארגוני חברה אזרחית והן בקרב קובעי…

Read More Read More

הויכוח על הקוסמופוליטיות מלווה את החשיבה המערבית מקדמת דנא, וביתר שאת מאז עידן הנאורות. אחד המבשרים הבולטים של הדיון המודרני בהקשר זה היה החיבור לשלום הנצחי (1795) שבו משרטט הפילוסוף עמנואל קאנט קווים לדמותו של "משפט קוסמופוליטי" המגן על זכויותיהם של בני האדם מכוח היותם "אזרחי כדור הארץ". מאז התפתח הרעיון, ומושג ה"פשעים נגד האנושות" שהופיע לאחר זוועות מלחמת העולם השנייה הוא ביטוי בולט לכך. תהליכי הגלובליזציה בשני העשורים האחרונים, על היבטיהם הכלכליים, התקשורתיים והסביבתיים, החזירו שוב לקדמת הדיון האינטלקטואלי…

Read More Read More

יובל אלבשן, תמיד פלורה (ידיעות ספרים, 2009) 240 עמ'. 88 שקלים. "'אמא, תעשי לי קולות של עוני. נדהמתי. קולות של עוני? חזרתי על דבריה וניסיתי לחשוב מהר על תשובה טובה וכשלא הצלחתי אמרתי לה רק, מתוקה שלי לעוני אין קול. העוני שותק" (תמיד פלורה, עמ' 120)בספרו החשוב זרים במשפט – נגישות לצדק בישראל (הקיבוץ המאוחד, 2005), תיאר עורך-הדין הקהילתי יובל אלבשן את המכשולים ואת מחסומי הנגישות הרבים שמערכת המשפט מציבה בפני האוכלוסיות המוחלשות בישראל. בסוף הספר הוא הציע המלצות מדיניות…

Read More Read More