חברה צודקת יותר עוברת דרך מערכת מיסוי יעילה והוגנת (התפרסם באסופה "זמן לסיעור מוחות" של קרן אייס"ף, ינואר 2023)

חברה צודקת יותר עוברת דרך מערכת מיסוי יעילה והוגנת (התפרסם באסופה "זמן לסיעור מוחות" של קרן אייס"ף, ינואר 2023)

המדינה הדמוקרטית המודרנית אינה יכולה להתקיים ללא מערכת מס מפותחת. במילותיו של השופט האמריקני אוליבר ונדל הולמס, "מיסוי הוא מחיר הציוויליזציה". אכן, המס הוא הדם הזורם בעורקי האמנה החברתית שבין המדינה לאזרח, והוא המאפשר את קיומם של שירותים חיוניים רבים: אכיפת החוק, חינוך נגיש, מערכת בריאות יעילה, תחבורה ציבורית מפותחת וסיוע לעסקים קטנים. שירותים אלה, שהשוק החופשי אינו מסוגל לספק, מרחיבים את מעמד הביניים ומזמנים לפרטיו תעסוקה ופנאי ליטול חלק בחיים הדמוקרטיים (להבדיל מפרטים החיים בעוני, העסוקים מדי בטרדות היום־יום)….

Read More Read More

מה השמאל לא מבין לגבי נזקי הליברליזם (התפרסם ב"תלם אונליין", 4.11.2023)

מה השמאל לא מבין לגבי נזקי הליברליזם (התפרסם ב"תלם אונליין", 4.11.2023)

הפילוסוף הצרפתי ז'אן קלוד מישאה, יליד 1950, היה עד לפרישתו מורה לפילוסופיה בתיכון במונפלייה שבדרום צרפת. ריחוקו הפיזי מהאליטות השמאליות הפריזאיות – האקדמיות, התרבותיות, הפוליטיות והכלכליות – מאפשר לו להציג ביקורת מקורית, מרתקת וחסרת-פשרות על השמאל, וביתר דיוק, על נקודות ההשקה הרבות שלו עם הניאו-ליברליזם, שאותו הוא מבקש לבקר. דומה שבעקבות תוצאות הבחירות האחרונות, הביקורת הזאת נעשית רלוונטית עוד אפילו יותר.  התזה הבסיסית של מישאה פשוטה: השמאל הפסיד את זהותו – וכתוצאה מכך, גם את תומכיו – מרגע שאימץ את…

Read More Read More

על מסורתיות וכלכלה: קווים לדמותה של כלכלה פוסט-ליברלית (התפרסם בספר "ההד המזרחי במרכז הישראלי" (גיא אבוטבול-זלינגר עורך, כרמל, 2022).

על מסורתיות וכלכלה: קווים לדמותה של כלכלה פוסט-ליברלית (התפרסם בספר "ההד המזרחי במרכז הישראלי" (גיא אבוטבול-זלינגר עורך, כרמל, 2022).

המאמר בספר

המעמדות העממיים מפציעים שוב במוזיאון חיפה (פורסם ב"ערב-רב" ב-15.6.2022) (ביחד עם ד"ר מרב ירושלמי)

המעמדות העממיים מפציעים שוב במוזיאון חיפה (פורסם ב"ערב-רב" ב-15.6.2022) (ביחד עם ד"ר מרב ירושלמי)

מאז חודש פברואר (ועד ה־25 ביוני) עומדות במוזיאון חיפה לאמנות כמה תערוכות מעולות: תערוכה גדולת ממדים של אנה לוקשבסקי שהיא, יחד עם זויה צ'רקסקי, חלק מקבוצת "הברביזון החדש"; תערוכה צנומה אבל משמעותית של דיוקנאות "אנשי המאה ה־20" של אוגוסט זנדר ודיוקנאות וידאו של וולקן קזלטונץ' הטורקי; ומעל כולן תערוכה רחבת היקף ועניין של אדריאן פאצי האלבני־איטלקי, הכוללת גם עבודה חדשה שלו בבכורה עולמית. מכלול התערוכות והקשרים ביניהן מרתקים, והם מבין הטובים שנראו בארץ בשנים האחרונות. על רקע מעמדו הבינלאומי של…

Read More Read More

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מפיינים פרסומיים מצליחים לעיתים להציף לתודעה הציבורית סוגיות חברתיות חשובות. הקמפיין החדש לגיוס עובדים לתעשייה האווירית, שקורא לעובדי ההייטק לפקפק בערך המוסרי של עבודתם, משך במהרה ביקורת על הבחירות המוסריות של עובדי התעשיות הצבאיות עצמם. אבל הוא גם עורר שאלה רצינית: מהי כיום עבודה בעלת ערך? זו הזמנה לדיון רחב יותר בחשיבות הגוברת של החיפוש אחר משמעות בעולם העבודה העכשווי. קנה המידה העיקרי למדידת הצלחה בשנים האחרונות הוא ערך השוק של המשרה, המתגלם בתנאי עבודה מפנקים ובשכר גבוה, הרבה יותר…

Read More Read More

הרהורים על פורום קהלת (מאמר שנדחה על-ידי "מקור ראשון")

הרהורים על פורום קהלת (מאמר שנדחה על-ידי "מקור ראשון")

מינויו של נפתלי בנט לראשות הממשלה מביא לשיא את פוטנציאל השפעתו של פורום קהלת. הפורום, שמלווה בעיקר פוליטיקאים מקרב הציונות הדתית, תופס בשנים האחרונות מקום מרכזי ביותר בעיצוב המדיניות הציבורית בישראל. אך בעוד שניתן להבין את ההשפעה הזו בכל הנוגע לתפיסות המדיניות הימניות שמקדם הפורום, קשה לקבל את השתרשותן הגוברת של תפיסותיו הכלכליות המכפיפות כל שאלה חברתית-כלכלית לשוק ולהגיונו, והמציבות בראש סולם העדיפויות את חירות הפרט. אשר על כן, מאמר זה מבקש להתמקד בשלושה מישורים המדגימים את הפרכות הגלומות בתפיסות…

Read More Read More

עקרונות לחשיבה כלכלית-חברתית חלופית בעידן של פוסט-קורונה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

עקרונות לחשיבה כלכלית-חברתית חלופית בעידן של פוסט-קורונה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

במבוא הזכרנו שתי תפיסות רעיוניות – הבנת הכלכלה, בעקבות פולני, כפעילות המשוקעת בהקשר חברתי ספציפי ועמדה פרגמטיסטית שמבקשת להימנע מהשלכה של אידיאולוגיות מופשטות על המציאות. הצבת התפיסות הללו בבסיסה של התורה הכלכלית מאפשרת לנו לגזור מהם סדרה של עקרונות מדיניות כלכלית חלופיים לכלכלה בעידן של פוסט-קורונה, עקרונות שאפשר להציגם בצורה של מעגלים מתרחבים – מהיחיד אל משפחתו; ממנה אל קהילתו ומדינתו; ומהן אל העולם כולו. המישור האישי המשפחה שגשוגו של הפרט מתחיל במישור האישי, בשני מוקדי חיים עיקריים – המשפחה…

Read More Read More

ריסוק מעמד האישה או בשורה חדשה? (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (עם לורה טלינובסקי)

ריסוק מעמד האישה או בשורה חדשה? (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (עם לורה טלינובסקי)

הרהורים על השלכות הקורונה בעיניים מגדריות (מתוך האסופה " לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (ביחד עם לורה טלינובסקי) ב-19 במארס 2020, ימים ספורים לאחר ההחלטה על מדיניות של סגרים להתמודדות עם מגפת הקורונה התפרסם ב"אטלנטיק" מאמר שכותרתו היתה "וירוס הקורונה הוא אסון לפמיניזם". במאמר נכתב כי עצמאותן של נשים תהפוך לקורבן שקט של הפנדמיה, משום ששכרן נשים נמוך יותר, הן מועסקות יותר במשרות חלקיות ולכן רציונלי יותר מבחינה כלכלית שהן תישארנה בבית, מה גם שממילא במרבית…

Read More Read More

לשקע את התאגיד מחדש בחברה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

לשקע את התאגיד מחדש בחברה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

לאחרונה הכריז ממשל ביידן כי הוא תומך בהצעת ארגון הסחר העולמי להשעות את הפטנטים על חיסונים נגד מגפת הקורונה. זאת במטרה לאפשר ייצור מקומי של החיסונים ובכך להאיץ את קצב ההתחסנות העולמי. כצפוי, חברות התרופות שרווחיהן נסקו בעקבות גילוי החיסונים הביעו את התנגדותן להצעה. מקרה זה מדגים את הצורך הדחוף בדיון על שאלת מקומם ותפקידם של התאגידים העסקיים בעולם הפוסט-קורונה. ביתר שאת על רקע נוכחותם המתעצמת של התאגידים בחיינו, ובפרט זו של חברות הפלטפורמה האינטרנטיות. הדיון ביחסים בין התאגיד העסקי…

Read More Read More