נייר עמדה בנושא משכורת בסיס (נכתב ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)
הטקסט המלא – כאן
ההפרטה וגבולותיה – מסמך רקע
1. מבוא דיון בסוגיית ההפרטה וגבולותיה איננו פשוט, שכן מדובר, בראש ובראשונה, בשאלה בעלת מטען אידיאולוגי ברור. ההכרעה בין תפיסה של "מדינת שומר לילה" הדוגלת במעורבות ממשלתית מינימלית לבין מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית, ומה שנגזר מהכרעה זו באשר למידת חיוניותה של מדיניות הפרטה, היא הכרעה פוליטית בין תפיסות עולם כלכליות וחברתיות קוטביות. אשר על כן, הפן המשפטי של שאלות אלו הוא משני. יחד עם זאת, הניסיון שהצטבר בעולם ביחס להפרטה; התרחבותה של מדיניות ההפרטה בישראל; ובולטותה הגוברת בשיח הציבורי, בייחוד לנוכח…
חופש ביטוי, תקשורת ודמוקרטיה – החלום ושברו (התפרסם בגיליון 53 של ‘מפנה’, באפריל 2007)
"הפראקסיס המהפכני של החיים הפוליטיים נמצא בסתירה חותכת לתיאוריה שלהם." (קארל מארקס, "לשאלת היהודים" מבחר כתבים פוליטיים (עורך אברהם יסעור, 1983), 112) ביקור בהייד פארק בלונדון הוא, ללא ספק, קוריוז חינני: התייר המשועשע נתקל ב אוראטורים מחוננים הנושאים נאומים חוצבי להבות ממרומי הספסל שלהם. אלא שדוגמא זו ממחישה את חוסר-הרלוונטיות הכרוך במימוש ערטילאי של הזכות לחופש הביטוי בדמוקרטית ההמונים המודרנית. הדיון הציבורי עבר מכיכר העיר, כבימי הדמוקרטיה האתונאית, אל אמצעי התקשורת. כפי שכתב אהרן ברק, לתקשורת המודרנית יש כיום…
ההפרטה וגבולותיה – היבטים משפטיים (חברה, גליון 29)
שאלת ההפרטה וגבולותיה היא שאלה בעלת מטען אידיאולוגי ברור. ההכרעה בין תפיסה ניאו-ליברלית של "ממשלה קטנה"/"שומר לילה" לבין מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית או משק קומוניסטי בבעלות ציבורית היא הכרעה פוליטית בין תפיסות עולם כלכליות וחברתיות קוטביות. על-כן, הפן המשפטי של שאלות אלו הוא משני. מכל מקום, הניסיון לרתום את מערכת המשפט למאבק במדיניות ההפרטה מבטא תפיסה פרוגרסיבית הרואה במערכת זו כלי מרכזי ואפקטיבי בהובלת שינוי חברתי. בהמשך, אנסה לשייט בין מחוזות הדין המצוי כיום בישראל לבין הדין הרצוי, בעיניי. משפט מצוי…
שקיעתה של הריבונות – 5 הערות על גאידמאק (התפרסם בגליון 36 של “ארץ אחרת”, אוקטובר-נובמבר 2006)
כריזמה. הסוציולוג הנודע מקס ובר גרס כי בניגוד לחברה המסורתית, שבה נשענה סמכות המנהיג על אמונה בקדושתו ובטובו וכן על הנאמנות לו, בחברה המודרנית יש שני טיפוסי מנהיגות עיקריים: כריזמטית ורציונלית. המנהיגות הכריזמטית מבוססת על מחויבות רגשית ובלתי מעורערת כלפי המנהיג, אישיותו ותכונותיו, מתוך הפגנת בוז לכללים ולתקדימים. מנגד, המנהיגות הרציונלית נשענת על האמונה בעליונות החוק ובסמכות שמקורה הוא מערכת עקרונות ולא אדם מסוים. בניגוד למנהיג הכריזמטי, שחסידיו נוהים אחריו, למנהיג הרציונלי יש מנגנון ביורוקרטי המסייע לו לממש את…
פרטי: אחריות חברתית של תאגידים רב-לאומיים – שינוי אמיתי או תעלול יחסי ציבור? (חברה, גליון 26)
שאלת ההסדרה המשפטית ( 'רגולציה' ) של פעילותם של תאגידים רב-לאומיים עלתה בשנים האחרונות מחדש על סדר היום הציבורי. עוצמתם הכלכלית הניכרת – בשנת 1999 היו 51 מבין 100 הכלכלות הגדולות בעולם כלכלות תאגידים – שמעמידה את התאגידים כמוקדי-כוח פוליטיים משמעותיים; הפער המתרחב שבין עוצמה זו לבין מידת יכולתם של משטרי רגולציה – מקומית או על-לאומית – לפקח עליה ולהגבילה; השלכות הרוחב שיש לפעילות התאגידית על מכלול של תחומי חיים מרכזיים – סביבתיים, כלכליים וחברתיים והעובדה שחלק משמעותי מפעילותם הפוגענית…
על הפרת האמנה שבין המדינה לאזרח (התפרסם בגליון 33 של ‘ארץ אחרת’, אפריל-מאי 2006)
"אנחנו אופטימיים מאוד ביחס לפוטנציאל הצמיחה של העסק הזה. כיום ישנו בארצות-הברית מספר מצומצם יותר מבעבר של צעירים בגיל הפשיעה שבין 14 ל-21. [אבל] במהלך 15 השנים הקרובות… יהיה גידול עצום בעבריינות הנוער, שהחברה תצטרך לתת לו תשובה. [כמו כן,] כשהמיתון הכלכלי גובר האבטלה גואה, והסטטיסטיקה מלמדת שבתקופות שבהן בני-האדם דואגים לעתידם הכלכלי, אחוזי הפשיעה עולים. הביקוש בשוק קיים" (פול דוסט, דובר איגוד בתי-הסוהר הפרטיים, בתשובה על השאלה בדבר עתידם של בתי-הסוהר הפרטיים; ראיון רדיו ל-(BBC, 8.4.2003. בית-סוהר אינו…
לא אכפת? על אחוזי ההצבעה בבחירות (חברה, גליון 25)
– ואם העולם יתהפך, שמים יפלו למטה, והארץ על הגג? – לא אכפת – אמרה הדוכיפת. – אז מה בסופו של דבר אכפת לך ואכפת? – אני לעצמי, אני הדוכיפת מאד מאד אכפת! אמרה הדוכיפת (מתוך 'הדוכיפת' מעשה בחתולים/ע. הלל) בצד ההנאות הקטנות שהעניקו לנו הבחירות האחרונות (קשה לבחור בין התאדותה של 'שינוי' לבין התרסקותו של הליכוד), הזדקרה לה גם תופעה מדאיגה מאוד: הירידה הנמשכת בשיעורי ההצבעה. עד לשנת 1999, היו אחוזי ההצבעה בישראל, באופן קבוע, מהגבוהים בעולם – כ-80%…
אתה לא תגיד נגיד!! נגיד חדש לישראל (חברה, גליון 18)
סיומו של פסטיבל סטנלי פישר הוא הזדמנות טובה לכמה הערות: בראש ובראשונה, ההתנהגות הפרובינציאלית והמביכה ( כפי שציין בצדק יוסי דהאן ב'העוקץ' ) של להקת המעודדות של העיתונות הכלכלית הישראלית, ובראשם של אנשי דב הפנדה ('הארץ כלכלה'), הבליטה שוב – למי שהיה זקוק לתזכורת נוספת לאחר 17 גליונות של 'חברה' – את קוצר-היריעה של השיח הכלכלי בישראל. הביקורתיות הארסית של 'כלב השמירה של הדמוקרטיה', שמתפרצת בכל פעם שמתגלה מקווה לא מתוקצב או סגן ראש מועצה עם וולבו, הופכת לדממה כמעט…
יסודות מעורערים – תקציב 2005 והכלכלנים (חברה, גליון 16)
בצד ביקורת נקודתית נוקבת וחיונית כנגד 'גזירות' התקציב השונות, צריך לנסות ולערער את הנחות היסוד שעליהן מבוסס התקציב. תפקידם של הפעילים החברתיים הוא לנסות ולהראות כיצד קורסים הבניינים הכלכליים שבונה האוצר, על-פי הנחות היסוד שלהם עצמם. הצעת התקציב לשנת 2005 היא הזדמנות מצוינת לאמץ את הרעיונות שעלו במאמרו המבריק והמפוכח של אריה קרמפף 'התנועות החברתיות והכלכלנים' ('חברה', גיליון 15). קרמפף מציע, בעקבות הסוציולוג הצרפתי, פייר בורדייה – לכונן ברית, מוגבלת באופיה, בין תנועות חברתיות לבין כלכלנים 'ממסדיים'. זאת, מתוך הבנה…