Browsed by
Tag: מאמר דעה

הפילנתרופים הישראלים תורמים למציאות הקפיטליסטית (פורסם ב"דה מארקר", 15.11.2010)

הפילנתרופים הישראלים תורמים למציאות הקפיטליסטית (פורסם ב"דה מארקר", 15.11.2010)

כנס מעלה לאחריות תאגידית נערך באחרונה בתל אביב. כבכל שנה התכנסו ראשי התאגידים הגדולים במשק וטפחו לעצמם בפומבי על השכם בשל מעורבותם החברתית הגוברת.גיוון תעסוקתי, שקיפות וקיימות – כמעט כל המלים הנכונות נאמרו שם. אין ספק, המודעות לנושאים אלה גברה מאוד בשנים האחרונות, וכבר לא ניתן לפטור עוד את העשייה בתחומים אלה, לפחות אצל חלק מהחברות, כתעלול יחצ"ני גרידא. ובכל זאת, היה בהתכנסות הזאת גם משהו צורם. הפילנתרופים הישראלים החדשים, שתורמים במידה רבה למציאות האולטרה-קפיטליסטית שבתוכה אנו חיים, רוצים שנוקיר…

Read More Read More

הביטו בחרדים ותראו אותנו (נכתב עם ד"ר נח עפרון, פורסם באתר "הארץ" ב-4.7.2010)

הביטו בחרדים ותראו אותנו (נכתב עם ד"ר נח עפרון, פורסם באתר "הארץ" ב-4.7.2010)

כעת, עם שוך הסערה, כדאי לעצור לרגע ולראות מה אפשר ללמוד מפרשת עמנואל. הדעה שרווחה בשיח הציבורי היתה שההפרדה בין הבנות ב"בית יעקב" היא עדות נוספת לגזענות החרדית, העלולה לדרדר את ישראל לתרבות חשוכה בסגנון ימי הביניים. הפגנת ההמונים נגד החלטת בג"ץ נתפשה כהתקפה חזיתית על הערכים הליברליים של החברה הישראלית ובראשם – עקרון השוויון ללא הבדל דת, גזע או מין. ואולם הפרשנות הזאת מעוררת לפחות שתי בעיות. ראשית, איש מקרב המנהיגים החרדים לא הביע תמיכה פומבית בהפרדה על רקע…

Read More Read More

קודם תתחילו לשלם מס מלא (פורסם ב"גלובס", 6.6.2010)

קודם תתחילו לשלם מס מלא (פורסם ב"גלובס", 6.6.2010)

בשנים האחרונות יותר ויותר תאגידים גדולים מתהדרים ב"אחריות חברתית" וב"תרומה לקהילה". הקהילה העסקית מיצבה פעילות זו כפעולה וולונטרית הנובעת מ"אזרחות תאגידית" טובה. אלא שבפעילות זו חסרה חוליה מרכזית: שאלת האחריות הכלכלית של התאגיד, ובראשה – פרקטיקות אתיות של תשלום מס. שיעור מס החברות בישראל צונח. 61% בשנת 1985 הפכו ל-25% בלבד, שיצטמקו ל-18% ב-2016. את הסיבות לכך כולם יודעים: ההון נייד, צריך למשוך משקיעים, מיסוי נמוך יעודד תשלום מס אמת. מדוע אפוא התאגידים הגדולים במשק עדיין משתמשים בתכנוני מס אגרסיביים, ובראשם…

Read More Read More

עת לאחריות חברתית אמיתית (התפרסם בוואלה, 29.4.2010)

עת לאחריות חברתית אמיתית (התפרסם בוואלה, 29.4.2010)

בשנים האחרונות, מתהדרים התאגידים הגדולים במשק באחריותם החברתית ובתרומתם הרבה לקהילה, ומפליגים בשבח ההתגייסות של עובדיהם לטובת פרויקטים חברתיים. אין, כמובן, כל פסול בפעילות התנדבותית (כל עוד היא איננה נכפית על העובדים, כפי שקורה לא פעם): העזרה לזולת מעניקה סיפוק אישי, וגם מזכירה לנו שרבים מן הערכים החברתיים הראויים – עזרה הדדית, שיתוף, התחשבות, סולידריות – עומדים בניגוד קוטבי לחברת השוק שבתוכה אנו חיים, ובפרט למציאות התחרותית היומיומית של שוק העבודה. אך כאן בדיוק נעוץ ההיבט הצורם. אנו חיים במציאות…

Read More Read More

איזו אחריות חברתית יש לתאגידים? (פורסם ב’העוקץ’, 6.1.2010)

איזו אחריות חברתית יש לתאגידים? (פורסם ב’העוקץ’, 6.1.2010)

    שאלת האחריות החברתית של תאגידים היא כיום אחת הסוגיות המרכזיות העומדות על סדר היום של החברה האזרחית בעולם המערבי. הגישה לפיה מטרתם היחידה של תאגידים היא מיקסום רווחיהם של בעלי המניות, נחשבת מיושנת. כיום כבר ברור שתאגידים מחויבים לדאוג לא רק לבעלי המניות (stockholders), אלא גם למחזיקי עניין (stakeholders) נוספים, המושפעים אף הם מפעילותם של התאגידים, ובהם:  עובדים, צרכנים, הקהילה בתוכה הם יושבים, הסביבה ועוד. עד עתה, תאגידים בישראל עסקו בעיקר בפילנתרופיה וב"תרומה לקהילה". אולם עוצמתם הכלכלית והפוליטית…

Read More Read More

תכנון מס אינו פשע, הוא חטא (התפרסם באתר “גלובס”, 22.12.2009) [גירסה לא ערוכה]

תכנון מס אינו פשע, הוא חטא (התפרסם באתר “גלובס”, 22.12.2009) [גירסה לא ערוכה]

לנוסח שהתפרסם ד"ר אבי נוב האיר את עינינו לאחרונה במידע מועיל. כך למדנו "איפה נמצא מקלט המס האידאלי" (30.9.09) ואף ש"העלמת מס אינה גניבה" (9.9.09). בבסיס עמדה זו עומדת תפיסה הרואה במס עלות המוטלת על הנישום, שראוי ככל האפשר לחמוק ממנה. תפיסה זו מקובל על רבים בקרב הקהילה המשפטית והחשבונאית בישראל – כמו גם בקרב לקוחותיהם הנמנים, ככלל, על העשירון (שלא לומר – המאיון) העליון –, אשר רואים בחיוב תכנוני מס אגרסיביים המצוים ב"תחום האפור" של חקיקת המס. גישה זו…

Read More Read More

ברבריות או סוציאליזם (התפרסם באתר “העוקץ” ב-3.10.2009)

ברבריות או סוציאליזם (התפרסם באתר “העוקץ” ב-3.10.2009)

ב-12 בספטמבר נפתחה באיסטנבול הביאנלה ה-11 לאמנות עכשווית (היא תימשך עד ל-8 בנובמבר). מבקרת האמנות סמדר שפי, שפרסמה ב"הארץ" סדרת כתבות על הביאנלה (כאן, כאן, כאן וכאן), כתבה, בין השאר, שחזון תיקון העולם המבורך של ארבע האוצרות הקרואטיות של הביאנלה טומן בחובו גם את הסכנה שבהאחדה ובאמנות מגוייסת. דברים אלו משקפים ביקורת רווחת, שנשמעה רבות בעשורים האחרונים. ואכן, החל מסוף שנות ה-60, זכו התפיסות המודרניסטיות הקולקטיביסטיות ששלטו עד אז בשדה האמנות, לביקורת נוקבת מצד גישות פוסט מודרניות שהדגישו, בין השאר, את הצורך…

Read More Read More

סדר עולמי חדש (התפרסם ב-19.4.2009 ב-YNET)

סדר עולמי חדש (התפרסם ב-19.4.2009 ב-YNET)

פסגת ה-G-20 שנערכה בלונדון לאחרונה ננעלה בהצהרתו של ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, לפיה "סדר עולמי חדש" עומד בפתח. דברים אלו אישררו את ההכרה שלפיה אנו חיים בעידן של שינויים טקטוניים במבנה הכוח של הכלכלה העולמית. אף כי קשה עדיין לדעת את תצורתו הסופית של הסדר הכלכלי החדש, דומה כי ניתן להתחיל ולשרטט כמה ממאפייניו המתרקמים. סופו של העידן החד-מעצמתי ראשית, סופו של העידן החד-מעצמתי. קריסתה של וול-סטריט; החלשותו של הדולר; והחובות העצומים של ארה"ב מצביעים כולם על כך שההגמוניה…

Read More Read More

התארגנות עובדי גן המדע ברחובות נוגעת לכולנו (התפרסם ב-22.12.2008 באתר מעריב-NRG)

התארגנות עובדי גן המדע ברחובות נוגעת לכולנו (התפרסם ב-22.12.2008 באתר מעריב-NRG)

זה קורה כל הזמן. מתחת לפני השטח, הרחק מעיני התקשורת, יותר ויותר עובדים מנסים להתארגן, בעיקר באמצעות ארגון העובדים "כוח לעובדים". תופעה מרתקת זו מאגדת עובדים ממגוון רחב של עיסוקים – מאבטחים, מטפלות במשפחתונים, מלצריות, אפילו עיתונאים. זאת, למרות יחסי הציבור הרעים מהם נהנית העבודה המאורגנת בישראל; למרות שכמעט ואין פוליטיקאים שנושאים את הדגל של התאגדות עובדים, ולמרות העובדה שזכותם הבסיסית של עובדים להתאגד מופרת כמעט מדי יום. לאחר עובדי "חיפה כימיקלים", נהגי "מטרודן" ומלצריות "קופי-טו-גו", המקרה הבולט האחרון בשרשרת…

Read More Read More

הקפיטליזם לא ניצח (התפרסם ב”דה מארקר”, 5.11.07)

הקפיטליזם לא ניצח (התפרסם ב”דה מארקר”, 5.11.07)

גרסה מלאה לפני עריכה אידיאולוגית של "דה מארקר" מאז ומתמיד ביקשה הכתיבה הכלכלית השמרנית לעשות נטורליזציה למצב הקיים או, במלים אחרות, לגרום לחלוקת העושר הקיימת בחברה להיראות טבעית. הניסיון להקנות לתפישות שבהן מחזיקים המעמדות השולטים מראית עין של הסכמה חברתית הוא – כפי שהראה באופן ידוע ההוגה האיטלקי אנטוניו גראמשי המאפיין המרכזי של החשיבה ההגמונית. על פי תפישה זו, המצוי הוא גם הרצוי או, לכל הפחות, האפשרות היחידה שניתן להעלות על הדעת. מאמרו של איתן אבריאל "מה תהיה, אדון או…

Read More Read More