Browsed by
Tag: כלכלה אנושית

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פוסט שחרית, 16/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פוסט שחרית, 16/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

פרופ' דן יעקבסון מציע במאמרו שפורסם בעיתון TheMarker ("לצאת לפנסיה באמצע החיים", ) לאפשר לכל עובד/ת (ולא רק במקצועות ההוראה והאקדמיה) לצאת מדי עשור ל"שנת שבתון", וזאת כדי להתאים מחדש את מחזור החיים לעולם התעסוקה המשתנה במהירות מסחררת, ואשר מתאפיין יותר ויותר בריבוי קריירות ובצורך בהכשרה מגוונת ומתמשכת. לדבריו, "חלוקה מחדש" זו של שנות הפרישה עשויה להביא תועלת הן ליחיד והן לחברה בכללותה. זוהי הצעה חשובה ומבורכת שעולה בעיתוי מתאים לאור קריאת בג"ץ למחוקק לבחון מחדש את נושא גיל הפרישה….

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 9/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 9/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

צמיחה כלכלית היא "הגביע הקדוש" של כל הפוליטיקאים. קל להבין זאת בתקופות של האטה ומיתון, שמשפיעות על חיינו בצורה ישירה. אבל כשהמספרים היבשים מצביעים בעקביות על מגמת צמיחה כלכלית, קרי – על עלייה של התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) – האם בהכרח מדובר רק בדבר טוב? הסרטון הקצר של קייט רוורת', כלכלנית בכירה מאוניברסיטת אוקספורד, בהפקת ארגון RSA הבריטי מאתגר את כל מה שסיפרו לנו על "כלכלה נכונה". הוא שואל את השאלה הבסיסית ביותר: *מהי מטרת הכלכלה?* אם מטרת העל היא…

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 2/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 2/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

בשנים האחרונות מתחיל ה-1 במאי לתפוס מחדש את מקומו בזירה הציבורית. אפשר לייחס זאת למחאה החברתית ולגלי ההדף התודעתיים שהיא חוללה, לגל התאגדויות העובדים הפוקד את ארצנו (מעל 150,000 עובדים התאגדו בשנים האחרונות, אפילו במגזר ההייטק) או למאבקים חברתיים שזכו להצלחה כמו המאבק נגד העסקה קבלנית, נגד מתווה הגז או להעלאת שכר המינימום ולצמצום שכר הבכירים. כך או כך, השינוי המבורך הזה הוא בראש ובראשונה ביטוי ליכולת שלנו להיות לא רק צרכנים חכמים שיודעים לעמוד על שלהם באופן אינדיבידואלי, כי…

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 25/4/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 25/4/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

היום מציינים בישראל את יום כדור הארץ, שכן התאריך העולמי, ה-22 באפריל נפל על ליל הסדר. ביום זה התקיים טקס חגיגי של חתימה על הסכם האקלים, אליו הצליחו מדינות העולם להגיע כנגד כל הסיכויים לאחר עשרים שנה של דיונים עקרים. וכך ביום שישי נשבר שיא חדש כאשר 175 מדינות, כולל ישראל, חתמו על ההסכם. מעולם לא חתמו כל כך הרבה מדינות על הסכם גלובלי כבר ביום הראשון לפתיחתו לחתימה. נדמה שכולם מרגישים שהאקלים השתגע, והמסר של מדעני האקלים אינו יכול…

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 18/4, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 18/4, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

במאמרה הנושא את הכותרת "החרדים מנצלים לרעה את מדינת הרווחה", טוענת עיתונאית TheMarker Online, מירב ארלוזורוב, כי תנאי הקבלה למעונות היום המסובסדים של משרד הכלכלה והתעשייה מנוצלים לרעה בידי הציבור החרדי. הטענה העיקרית היא כי המודל, שנועד במקור לעודד יציאת נשים חלשות לעבודה (לאור ההנחה כי הגברים הם המפרנסים הראשיים בלאו הכי), מיטיב, באופן לא הוגן, עם המשפחות החרדיות – שבהן לרוב האישה היא המפרנסת היחידה, והגבר לומד בכולל. "באופן פרדוקסלי, דווקא העובדה שהגברים לא עובדים והכנסת המשפחה היא לפיכך…

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 11/4/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 11/4/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

פרופ' אנתוני אטקינסון נחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום אי-השוויון. ב-2015 פרסם ספר חשוב שנקרא בפשטות "אי שוויון" (Inequality), ושהפך באופן מיידי לקלאסיקה. במאמר שפורסם לאחרונה, המבוסס על הספר, הוא מציע דרכים מגוונות ומעשיות מאד לצמצום הפערים החברתיים, שרבות מהן מתכתבות עם ההצעות שלנו בשחרית: * השקעה והכוונה מדינתית בפיתוח טכנולוגי, כך שיתבסס על שיקולים חברתיים ולא ייתפס כגזירת גורל (האם רובוטיזציה המוחקת משרות היא תמיד הכרחית?). * הרחבת הפרוגרסיביות של מערכת המס; מיסוי ירושות וחלוקתן לכלל האזרחים. * השקעה…

Read More Read More

ארבע הערות על בג"ץ מתווה הגז (פורסם באתר "העוקץ", 28.3.2016 וכן כפוסט בפינה השבועית "כלכלה אנושית" בפייסבוק שחרית)

ארבע הערות על בג"ץ מתווה הגז (פורסם באתר "העוקץ", 28.3.2016 וכן כפוסט בפינה השבועית "כלכלה אנושית" בפייסבוק שחרית)

1. יש שופטים בירושלים. למרות הלחץ האדיר של הממשלה, לרבות הופעה תקדימית של ראש ממשלה בפני השופטים; ולמרות השתדלנות העצומה של תאגידי הגז, לרבות פעילות לוביסטית של נשיא ארה"ב לשעבר (לטובת תאגיד שבמניותיו מחזיק גם מזכיר המדינה הנוכחי), פגישות רבות בארבע עיניים בין תשובה לנתניהו ותמיכה גורפת של כמעט כל העיתונות הישראלית – קיבלו שופטי בג"ץ את ההחלטה המשפטית היחידה האפשרית – ביטול "פסקת היציבות" המקנה למונופול הגז חסינות רגולטורית כמעט בלתי-מוגבלת בזמן. גם בית משפט מרוסן כמו בית המשפט…

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט פתיחה (פייסבוק שחרית, 21/3, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט פתיחה (פייסבוק שחרית, 21/3, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

אנו מאמינים שכלכלה נועדה לאפשר שגשוג של כולם – אנשים, קהילות והטבע שמקיים אותם. הביטחון הכלכלי של כל אחד ואחת מאיתנו בנוי ממעגלים של ערבות הדדית – משפחות, קהילות, מקומות עבודה מוגנים ורשת ביטחון מדינתית. כלכלה משגשגת צריכה לקדם מדיניות שתחזק כל אחד מהמעגלים הללו ותאפשר לכל אדם לממש את יכולותיו, באופן שאנו כחברה נרוויח ממנו. כיום, הכלכלה שלנו מיטיבה עם קבוצות קטנות מדי, ומייצרת פערים בלתי מתקבלים על הדעת בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם. ריכוז ההון…

Read More Read More

על פרשיות השחיתות (פייסבוק שחרית, 25.1.2015)

על פרשיות השחיתות (פייסבוק שחרית, 25.1.2015)

באחרונה נדמה שכל הזבל (בואו נהיה עדינים) צף למעלה. פרשת "ישראל ביתנו" המסתעפת, גילויי השחיתות בגופים ציבוריים (כמו חברת החשמל או מקורות), פרשת קצא"א, הססנות הרגולטורים לנוכח מונופול הגז האימתני ופרשת בן אליעזר – כולם משקפים את השתלטותם של אינטרסים מגזריים על הקופה הציבורית כמו גם את שאיפות ההתעשרות של נבחרי ציבור באמצעות יחסים קרובים ומיטיבים עם בעלי ההון. השחיתות, לרבות זו ה"חוקית", מפוררת את הרקמה החברתית, מנוונת את השירות הציבורי (שגם כך סובל מאוד מתהליכי ההפרטה בקרבו) ואת האמון…

Read More Read More

מיסוי הרעין ולא הטובין (פייסבוק שחרית, 16.11.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

מיסוי הרעין ולא הטובין (פייסבוק שחרית, 16.11.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

משטר המיסוי הוא כלי להכוונת הפעילות החברתית היצרנית, וניתן להשתמש גם בו להגדלת השגשוג האנושי ולצמצום הפערים. כך, מיסוי גבוה על רווחי הון, מס על משכורות ענק ומאבק במקלטי המס ובתכנוני המס האגרסיביים הם כולם כלים לדמוקרטיזציה של הכלכלה. בנוסף, אם אמנם מסים מקטינים פעילות כלכלית – הרי שרצוי להשית אותם על פעילויות שאנו מעוניינים להקטין את היקפן כמו שימוש קבוע בעובדים זמניים או פליטת מזהמים. גם הפיכת מע"מ להדרגתי – ביטול המע"מ על מוצרים בסיסיים (ולא רק על דיור)…

Read More Read More